המילים הללו נכתבות בתקופת הקיץ של שלושת השבועות, רגעים לפני תחילת 'בין הזמנים'. בין אם אתם קוראים את הכתבה בבין המצרים, ובין אם בעיצומו של החורף הישראלי, ואם לצערנו, טרם זכינו לבוא הגואל ולגאולה השלמה, אנחנו עוד מתאבלים על חורבן הבית. וכך נולד הרעיון לפעילות קיץ מעניינת שמזכירה גם את האבלות – גינה בביצה.
כידוע, הביצה היא סימן אבלות. ומדוע? ראשית, משום שהביצה עגולה, והעגול מזכיר לנו ש'גלגל חוזר בעולם' ויש בעולם מעגלים של צער וחסרון, שבעזרת ה' יתגלגלו ויהפכו גם לשמחה. ושנית, הרי מדובר בביצה של אפרוח שלא זכה לבוא לעולם, מעין פוטנציאל שהוחמץ. ומצד שני, הביצה היא גם סימן של תקוה, שכן מביצה מופרית, שהתרנגולת דוגרת עליה, יכול להיוולד אפרוח חדש (על פי אוצר מנהגי ישורון, סימן רי"ב).
את הביצה, סימן האבלות, אפשר להפוך לעציץ קטן שמסמן תחילת חיים חדשים, הפעם חיי צמח. ושנזכה בקרוב לצמיחה האמיתית בבניין בית המקדש, שהוא הצמיחה הרוחנית והגשמית של כלל ישראל ושל כל אחד מאתנו בפרט.
את הסדנא הזו מומלץ לקים בזוגות: ילד אחד מחזיק את הביצה, והשני מבצע את השלבים המפרטים כאן. חשוב להזכיר אחד לעבוד בעדינות כדי שהביצים לא ישברו.
שלב 1: לוקחים ביצה שלמה. יוצרים בעדינות, על-ידי מזלג, חור קטן בקטר של סנטימטר אחד, בשפיץ הקהה יותר של הביצה.
שלב 2: שופכים את הביצה לתוך צלוחית, אם קשה לביצה לצאת דרך החור הקטן, 'עוזרים' לה בעזרת המזלג.
שלב 3: אוספים אדמה מהחצר, מכניסים אותה בעדינות לתוך הביצה, עד שממלאים את כלה באדמה. זהירות שהביצה לא תשבר! לאחר שסיימתם למלא את האדמה מומלץ להשקות את האדמה בעזרת זרם דקיק מהברז.
שלב 4: אחרי שמיבשים בזהירות את הביצה, מצירים על הביצה ציורים שונים (בעדינות!) בעזרת טושים.
שלב 5: נועצים בתוך האדמה זרע או יחור, של צמחים שאפשר יהיה להעביר אחר כך… יש צמחים שאינם אוהבים 'לעבר דירה', כמו גזר או צנון; אתם יכולים לשתל בפנים זרע של חמנייה לא קלוי, או זרע של שעועית. לחלופין, אתם יכולים לתקע בתוך העציץ-ביצה שיצרתם יחורים, כלומר ענפים קטנים של צמחים שאפשר להפך אותם לשתילים חדשים.
שלב 6: כשרוצים להשקות את השתיל, כדאי לעשות זאת עם מזרק, כדי שהמים יכנסו לתוך החור שיצרנו ולא ישפכו.
שלב 7: כשהצמח גדל וכבר אין לו מקום בעציץ ביצה הקטנטן, לוקחים את הביצה, שוברים אותה אותה כדי לאפשר לשורשים לצאת, ושותלים אותה עם הביצה השבורה בתוך האדמה. הביצה תתפרק ותהפוך ברבות השנים לדישון לאדמה.
