מאת: מערכת "לשומרה"

צבע השני, אותו גוון אדום עמוק וייחודי המעטר את יריעות המשכן ואת בגדי הכהונה, תמיד הצית את דמיונם של לומדי התורה. בעוד שרבים מכירים את השם "תולעת שני", מעטים זוכים להכיר מקרוב את המקור החי והמרתק שממנו מפיקים את הצבע היקר הזה.

מהי "תולעת השני"?

בניגוד למה שניתן לחשוב, אין מדובר בזחל זוחל, אלא בבעל חיים זעיר מסוג כנימת מגן. בתורה, גם הצמר הצבוע בצבע וגם בעל החיים ממנו מופק הצבע, מכונים "תולעת שני", ואילו חז"ל כינו את הצמר הצבע בשם "זהורית".

מסורת הזיהוי של הצבע עברה מדור לדור, ומוזכרת בדברי רבותינו הראשונים.

* רס"ג (רבי סעדיה גאון): בתרגומו לתורה (שמות כ"ה, ד') מתרגם את "תולעת שני" למילה הערבית "אל-קרמז" – זיהוי המפנה ישירות לכנימת המגן, כפי שנראה לקמן.

* רש"י: בפירושו על דברי הימים (דברי הימים ב', ב, ו) מציין כי תולעת שני נקראת "כרמיל".

ואכן גם בימינו קיימת כנימת מגן, מסוג Kermes (קרוב מאד לניסוח של רש"י ורס"ג) החיה על עצי אלון, ובעיקר על האלון המצוי הנפוץ בארץ ישראל, וניתן להפיק ממנה צבען עז בצבע אדום-כתום.

ממלאכת הקודש למלאכת היד

תהליך ההפקה של הצבע הוא מלאכה עדינה הדורשת סבלנות רבה:

* האיסוף: במהלך חודש תמוז, אוספים בזהירות את הכנימות הנקבות הנראות כגרגירים קטנים על ענפי האלון.

* הייבוש והטחינה: לאחר האיסוף, הכנימות עוברות ייבוש ונטחנות לאבקה דקה המכילה את הפיגמנט האדום.

* הצביעה: את האבקה מבשלים במים יחד עם הבד, אחרי שהבד ספג חומרים מקבעים (כמו אלום). השריה ממושכת של צמר נקי בתוך המים הרותחים מעניקה לו את הגוון המרהיב שאינו דוהה.

המסורת מתעוררת ב"לשומרה"

עמותת "לשומרה" פועלת לעידוד הקשר שבין האדם לטבע, על פי התורה. ר' נחמן גלזר, רכז הדרכה בעמותת לשומרה, נחשב למומחה בהכנת צבעים מהטבע, ובפרט בהכנת ה"זהורית", בשיטות המסורתיות.

במסגרת החוגים השונים של העמותה, ובייחוד בחוגי "אוצרות מהטבע", זוכים המשתתפים לצאת לשטח, לזהות את הכנימות על עצי האלון ולהתנסות באופן חוויתי בהפקת הצבע הקדום – ממש כפי שנעשה בימי קדם.

לראות את הצמר הופך לבן לאדום עז בכוחו של הטבע שברא הקב"ה, זו חוויה מיוחדת שמחברת אותנו בצורה עמוקה לפסוקי התורה ולעבודת המקדש, ולתפילה שנזכה לראות גם את הפלא ההפוך – כיצד לשון של זהורית הופכת מאדום ללבן ביום הכיפורים.