שירבו זכויותינו: כך תגדלו עץ רימון משלכם

ערב ראש השנה כבר כאן, והפירות המרהיבים של ארץ ישראל מקשטים את שולחן החג. לצד התפוח בדבש והאיחולים לשנה טובה, הרימון תופס מקום של כבוד. אדום, מלא עסיס וגדוש בגרגירים שעליהם אנחנו מברכים שירבו זכויותינו – כמותם.

חודש תשרי לא מביא איתו רק את החגים ותחילתה של שנה חדשה, אלא גם את הסתיו ואיתו תחילתו של תהליך מרתק בטבע: ההכנה של עצי הפרי הנשירים לתרדמת החורף. זו בדיוק ההזדמנות שלכם להכיר את עצי הרימון, (וגם התאנה, הגפן והשקד – אבל על כך בהזדמנות אחרת), וללמוד איך לגדל מתוכם שתילים חדשים לגמרי בעצמכם!

הכוכב של הסתיו: למה דווקא רימון? כאשר מטיילים בחוץ בימי הסתיו, קל מאוד לזהות את עצי הרימון. בעוד שאר העצים הנשירים מתחילים להצהיב ולאבד את עליהם, עצי הרימון בולטים למרחקים בזכות הפירות האדומים והיפהפיים שעוד תלויים על הענפים.

כשמגיעה עונת החורף, הרימון משיל את כל עליו ונכנס ל"תרדמת חורף". הצמח מוריד את קצב הפעילות שלו למינימום, וזהו בדיוק הזמן המדויק שבו אפשר לקחת ממנו ענף קטן (ייחור) ולשתול אותו באדמה בלי שהעץ "ירגיש".

אם תחליטו לשתול עץ רימונים, לא תוכלו לאכול ממנו מיידית, אבל זו תהיה השקעה לטווח ארוך ובעוד כמה שנים (כמה? מוזמנים לקרוא בהמשך הכתבה) תוכלו לקטוף ממנו ולשים על השולחן בראש השנה.

מדריך מדויק לגידול שתיל רימון ופירות נשירים

לפני שמתחילים, חשוב להתייעץ  ולהחליט היכן לשתול, שכן ההלכה אוסרת על עקירת עץ פרי לאחר שנקלט.

שלב ראשון – מסמנים את העץ בסתיו: עכשיו, תקופת הסתיו, ראש השנה והחגים, זה הזמן להסתכל סביב ולמצוא עץ רימון מרשים, תאנה או גפן. מכיוון שהרימונים עמוסי פרי כעת, קל מאוד לדעת איזה עץ מניב פירות טעימים ואיכותיים.

שלב שני – מחכים לתרדמת החורף: ממתינים לחודשים הקרים (טבת-שבט), לאחר שהעלים נשרו כולם והעץ שקוע בשנה עמוקה.

שלב שלישי – חותכים ענף (ייחור): בעזרת מזמרה או מספרים חדים חותכים 2-3 ענפים בריאים באורך של כ-30 ס"מ ובעובי של עיפרון. שימו לב, אם העץ שייך למישהו, יש לבקש את אישורו מראש.

שלב רביעי – נועצים באדמה: הענפים שחתכתם נקראים כעת "ייחורים". נועצים אותם עמוק באדמה, כך שיותר מחצי מגובהם יהיה באדמה. דואגים שלפחות שתי "עיניים" (בליטות על הענף) יהיו מתחת לאדמה, ושתיים מעליה.

שלב חמישי – תפילה לגשם: תפילות שמביאות לגשמי ברכה בחורף ישמרו על לחות הקרקע. אם יש צורך בתקופות יבשות, משקים מדי פעם.

שלב שישי – התעוררות באביב: כשהאביב מגיע, הייחור מתעורר ומגלה שהוא כבר לא מחובר לעץ האם. כדי להצמיח עלים חדשים, הוא מתחיל להצמיח גם שורשים משלו באדמה!

שלב שביעי – השקיה בקיץ: במהלך הקיץ הראשון יש להקפיד על השקיה סדירה כדי להזין את השורשים הצעירים.

אפשר לגדל שתיל רימון בעציץ? בהחלט! אפשר להתחיל בעציץ בינוני, אך כשהעץ יגדל יש להעבירו לעציץ גדול מאוד (בנפח של מאות ליטרים) או לשתול אותו בגינה, ולהקפיד על השקיה קבועה.

ובעיקר, מתי נוכל לאכול מהרימונים שנשתול בשנת תשפ"ז? על פי הלכות ערלה, אנו ממתינים שלוש שנים עד שניתן לאכול מפירות העץ. הנה לוח הזמנים המדויק לשתילה במהלך שנת תשפ"ז:

    • בראש השנה תשפ"ח: העץ נחשב בן שנה.

    • בראש השנה תשפ"ט: העץ נחשב בן שנתיים.

    • בראש השנה תש"צ: העץ מסיים שלוש שנות ערלה.

    • מט"ו בשבט תש"צ והלאה: כל פרי שיחנט (יתחיל לגדול) מעת זו ואילך – יהיה מותר באכילה (לאחר דין נטע רבעי והפרשת מעשרות).

עד שטעימת הרימונים הראשונה תגיע, אפשר להמשיך לטפח בגינה צמחי תבלין וירקות סתוויים שגדלים במהירות ומהנים את כל המשפחה. שתהיה שנת תשפ"ז מתוקה, פורחת ושופעת כרימון!

עוד הצצה לטבע המרתק שלנו...

מאגר הידע הגדול

הגינה הטיפולית: איך מחברים את הילדים לגינה?

מאגר הידע הגדול

יתרונות העבודה בגינה – לילדים מאותגרי קשב!

לשומרה בשטח

בין פאה לחרובים: 1,500 אבות ובנים במסע ניווט בעקבות הטבע והמקורות

מאגר הידע הגדול

איך הופכים "הדס שוטה" להדס "משולש"? ואיך זה קשור לחג הפורים?