עונת הסתיו בארץ ישראל, החלה בחודשים אלול עד חשוון-כסלו, מתאפיינת במעבר אקלימי ומהווה את התקופה האופטימלית לשתילת גידולי החורף. בניגוד לאזורים רבים בעולם שבהם החורף הקפוא משבית את הפעילות החקלאית, האקלים המקומי מאפשר שפע של גידולי עלים ושורש במהלך חודשי החורף. עונה זו מזמנת לנו גם חיבור עמוק לתלות האדם בגשמי ברכה, כפי שבא לידי ביטוי במקורותינו. במדריך זה נתמקד בשני גידולי חורף קלאסיים ופופולריים: החסה והכרוב.
החסה היא ירק עלים חד-שנתי ממשפחת המורכבים, המלווה את התזונה האנושית מזה אלפי שנים ומוכר עוד מימי יציאת מצרים כ'מרור'. היא עשירה בוויטמינים A ו-K, באשלגן ובסיבים תזונתיים. לעומתה, הכרוב שייך למשפחת המצליבים והוא ירק עלים המתפתח למבנה כדורי דחוס, לאחר שבשלבי צמיחתו הראשונים עליו פתוחים לרווחה. הכרוב מצטיין בתכולה גבוהה של ויטמין C וויטמין K.
מבחינת ההיבט ההלכתי ונגיעות החרקים, חשוב לדעת כי גידולי עלים מושכים אליהם מזיקים וחרקים זעירים כמו כנימות, תריפסים ואקריות. למרות שבעונת החורף תפוצת המזיקים פוחתת משמעותית בהשוואה לקיץ, גידול ביתי עדיין מחייב בדיקה יסודית וקפדנית של כל עלה לפני הצריכה למניעת איסור אכילת שרצים. לחלופין, יש המעדיפים לגדל ירקות אלו בחממות מוגנות רשת בשיטת גוש קטיף.
שלב 1: בחירת חומר הריבוי והכנת התשתית ניתן לגדל חסה וכרוב מזרעים או משתילים, אך להשגת תוצאות מהירות ויבול יציב יותר, מומלץ לרכוש שתילים מוכנים במשתלה, החוסכים את שלב הנביטה הרגיש. לקראת השתילה, יש לבחור אזור הזוכה לכל הפחות לארבע שעות של שמש ישירה ביום. הכנת הקרקע כוללת את הפיכת האדמה, תיחוח וערבוב קומפוסט או חומר אורגני חלופי להעשרת המצע, ולאחר מכן יש להרוות את הקרקע במים טרם השתילה עצמה. עבור אלו המגדלים באדניות או בעציצים, מומלץ להשתמש במכל בעומק של עשרים סנטימטרים לפחות, למלא אותו בתערובת שתילה איכותית ולהקפיד להניחו באזור החשוף לשמש.
שלב 2: זריעה, שתילה והלכות כלאיים אם בחרתם להשתמש בזרעים, חשוב לזכור שזרעי החסה דקים במיוחד. יש לפזר אותם בשורות על פני אדמה לחה כדי למנוע את תעופתם ברוח, לשמור על מרווחים של שלושה עד חמישה סנטימטרים, ולכסות אותם בשכבה דקה מאוד של חול כך שעומק הזריעה יהיה כעובי הזרע. במידה ומשתמשים בשתילים, יש להקפיד על מרווחי שתילה נאותים שיאפשרו התפתחות תקינה. יש לשתול שתיל חסה בכל עשרים סנטימטרים, ושתיל כרוב בכל שלושים סנטימטרים בשל נפח עליו הגדול. בהקשר זה, חובה להקפיד על הלכות כלאיים הדורשות מרחק מינימלי של חמישה-עשר סנטימטרים בין מיני ירקות שונים. עם זאת, משיקולים חקלאיים, מומלץ להרחיק בין החסה לכרוב כ-30 סנטימטרים, תוך תשומת לב לכך שבין ירקות לקטניות או גפנים נדרשים מרחקי הרחקה גדולים בהרבה.
שלב 3: משטר השקיה והתמודדות עם מזג האוויר לאורך תקופת הגידול יש לשמור על לחות קבועה ומאוזנת במצע השתילה. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות "מבחן אצבע" יומי, במסגרתו בודקים את רמת הלחות בעומק של סנטימטר אחד בקרקע ומשקים רק כאשר השכבה העליונה מתחילה להתייבש. כמובן שבימים שבהם יורד גשם משמעותי, אין כל צורך בהשקיה ידנית. חשוב לדעת שמזג אוויר חורפי וקר מיטיב מאוד עם גידולים אלו ואף מפחית משמעותית את כמות המזיקים. גם שלג אינו מהווה סכנה מהותית לצמחים, אך אירועי ברד כבד עלולים לפגוע פיזית בעלים ולגרום לנזק.
שלב 4: מועדי הקטיף החסה מגיעה לבשלות ומוכנה לקטיף כעבור חודש וחצי עד חודשיים ממועד השתילה, או חודש נוסף אם בחרתם לגדל אותה מזרעים. יש לקטוף את החסה כאשר הראש מגיע לגודל מלא, שכן עיכוב בקטיף עלול להוביל להארכת הגבעול ולפריצה לפריחה, תהליך היוצר טעם מריר בעלים. לעומת זאת, גידול הכרוב ממושך יותר ואורך כשלושה עד ארבעה חודשים מרגע השתילה. הקטיף של הכרוב מתבצע כאשר העלים נסגרים לכדור דחוס ומוצק. חשוב לציין ששני הגידולים הללו ראויים וטעימים למאכל גם בשלבי התפתחותם המוקדמים יותר, בדומה לעלי בייבי הנמכרים בחנויות.
חשוב לזכור: עם איסוף היבול המבורך, לא לשכוח להקפיד על הפרשת תרומות ומעשרות כדת וכדין. שיהיה בהצלחה!
רוצים לגדל משהו אחר? אתם מוזמנים אל מאגר הידע שלנו שם תוכלו למצוא דרכים נוספות לייעל את הגינון ורעיונות נוספים לפירות וירקות שיצמחו נפלא בגינה הביתית שלכם.
