חג האביב אמנם הסתיים אבל האביב עדיין לא הסתיים… והראיה לכך: אם תצאו החוצה תוכלו למצוא עדיין אלפי צמחים שנמצאים באמצע הפריחה. זה לא אומר שאין פרחים שפורחים בסתיו, בחורף ובקיץ; אבל את הריכוז הגדול ביותר בטבע של הצמחים שפורחים, אפשר למצוא באביב.

 

החמנייה בשיא תפארתה – אבל אחרי הפריחה, מגיע השיא הנוסף: הגרעינים…

 

אז אם האביב עדיין לא הסתיים, זה אומר שעדיין אפשר לשתול את ירקות הקיץ? בהחלט. עדיין אפשר לשתול עגבניה, אבטיח, מלון, דלעת ודלורית. את חלקם היה רצוי לשתול קודם (כמו את הדלעת שמצליחה יותר אם שותלים אותה בניסן) אבל בגדול עדיין אפשר לשתול את כל ירקות הקיץ.

אבל אם כבר דיברנו על פריחה, ודיברנו על גידולי הקיץ, יש צמח שעדיין לא דיברנו עליו, שיש לו את שניהם: הוא גם פרח צהוב ענק ומרהיב, והוא גם צמח מאכל חשוב… האם אתם מנחשים מי הוא?

עוד רמזים – בתוך הפרח הזה, כשהוא מתייבש, אפשר למצוא אלפי (!) זרעים, שאותם אנו אוכלים, קלויים ומלוחים…

ניחשתם נכון: היום נדבר על אחד הגידולים המוצלחים והפופולריים ביותר (מאות מורות וגננות שמשתתפות בתוכניות של "לשומרה" ביקשו מאיתנו לזרוע דווקא אותו בגינה…), הרי היא החמנייה!

מה כל כך מיוחד בחמנייה? זה מאד פשוט: היא גם נותנת מענה לגננות ולמורים שמחפשים יופי ואסתטיקה בגינה, וגם מספקת את מי שרוצה דווקא צמחים שימושיים (למשל, צמח שאפשר לאכול אותו). ואם זה לא מספיק, ממש קל להשיג את הזרעים שלה, ולא צריך ללכת למשתלה כדי לקנות אותם.

פרח החמנייה התייבש – וכעת הוא מלא בגרעינים שחורים. צילום: yansufim, ויקימדיה

 

קצת על החמניה

החמנייה, או בשמה המלא חמנית מצויה, היא צמח ממשפחת המורכבים. זה שם משפחה קצת מורכב… ומדוע נקרא שמם "משפחת המורכבים"? מפני שהפרחים של כל הצמחים ממשפחה זו מורכבים מהמון פרחים קטנים שמחוברים יחד לפרח אחד עם עלי כותרת משותפים (ראו בתמונה). החמנית המצויה היא גידול חקלאי חשוב, שהתוצר הסופי שלו הוא ה"גרעינים השחורים" המוכרים.

ולמה נקרא שמה "חמנייה"? קודם כל, כי כשמה כן היא – היא פשוט דומה לשמש=חמה. ובנוסף, לחנייה יש תכונה מופלאה, שהיא "עוקבת" אחרי מסלולה של החמה, וממש "פונה" לכיוונה של השמש (נרחיב על תכונה זו בהמשך).

גרעיני חמנייה (בעיקר כשהם טריים ולא קלויים) מכילים רכיבים תזונתיים חשובים ביותר. בין השאר, גרעיני החמניות הטריים מסייעים לשמור על בריאות הלב והדם. מעניין לדעת שהם מכילים כמות גבוהה במיוחד של ויטמן E, מה שמסייע מאד לשמירת העור מפני נזקי השמש=החמה…

גרעיני חמניות שנבטו, שימו לב לקליפה שנשארה עדיין על הנבט. צילום: yansufim, ויקימדיה

שלבי גידול החמנייה

1. הולכים לחנות טבע \ חנות תבלינים ופיצוחים, ומבקשים לקנות גרעיני חמניות לא קלויים ולא קלופים. גרעיני החמניות קלויים לא יצמחו! תהליך הקלייה בתנור אמנם הופך את הזרע לטעים הרבה יותר, אך הוא "הורג" את החלק החי שבתוך הזרע. גם גרעין מקולף לא טוב לנו, כי הקב"ה לא סתם ברא קליפה לזרע – הקליפה מגינה על הזרע מפטריות ומזיקים שונים.
2. בוחרים שטח עם שמש מלאה (לפחות 6 שעות ביום, וכל המרבה הרי זה משובח), הופכים את האדמה ומערבבים קומפוסט (גם אם הכנתם קומפוסט לפי ההוראות שכתבנו בעבר, הוא כנראה עדיין לא מוכן – כי עברו מאז רק שלושה חודשים…). אם אין לכם איך להשיג קומפוסט מהמשתלה (עלות שק של 25 ליטר היא רק 12 ₪), הפיתרון היחידי (והלא מושלם בכלל) הוא לערבב עלים יבשים בתוך האדמה.
3. הלכות כלאיים: החמנייה היא קטנית, ולכן אנו נדרשים להרחיק מרחק רב יותר בינה לבין ירקות אחרים: המרחק הנדרש יהיה לפחות 60 ס"מ (נרחיב על כך יותר בהמשך הכתבה).
4. אם אין לכם שטח עם אדמה, תוכלו לגדל חמנייה גם בעציצים או מיכלים מסוגים שונים, בתנאי שיש חורים בתחתית המיכל, ובתנאי שהמיכל בעומק של לפחות 40 ס"מ. בגלל שמדובר בעציץ עמוק יחסית, רצוי לשים בתחתית העציץ שכבה של 2-3 ס"מ של אבנים, כדי לאפשר למים להתנקז בקלות אל החורים שבתחתית המיכל. את העציץ יש להניח שטוף שמש, כמו שהסברנו בסעיף 2.פירוט נוסף
5. כרגיל אצלנו, את ההשקייה הראשונה מבצעים לפני הזריעה. יש להשקות כמות גדולה, ולוודא שכל האדמה בסביבה ספגה את המים.
6. נועצים את הזרע בתוך האדמה. כיוון הזריעה לא כל כך משנה; כרגיל הכלל הקבוע שלנו בזריעה – עומק הזריעה כעובי הזרע.
7. ממשיכים להשקות על מנת לשמור על הלחות. כדי לדעת אם צריך להשקות, יש לנעוץ את האצבע בתוך האדמה בעומק של ס"מ. אין צורך להשקות אם האדמה עדיין לחה מההשקיה הקודמת.
8. לאחר כשבועיים, נבטי החמנייה אמורים לצוץ מעל פני האדמה. אם זרעתם כמה זרעים של חמניות, יש להקפיד שהמרחק בין זרע לזרע יהיה לא פחות מ-25 ס"מ (ורצוי אף יותר, סביב 40 ס"מ), כדי שלא יהיה להם צפוף כשהם יגדלו.
9. המשיכו להשקות מדי יום (ככל שיותר חם בחוץ כך צריך להקפיד יותר על ההשקיה). בשלב מסוים יתחיל לצאת ניצן, אבל סבלנות… ייקחו לו כמה שבועות עד שהוא ייפתח לרווחה.
10. עד שהניצן ייפתח ויהפוך לפרח, תוכלו לראות תופעה מופלאה: הניצן (וכל החלק העליון של הצמח) "יעקבו" אחרי השמש: בבוקר – הניצן וכל החלק העליון של הצמח יפנו לכיוון מזרח. בצהרים – לכיוון לכיוון דרום (שם השמש נמצאת בצהרים), ובערב – לכיוון מערב. תופעה מיוחדת זו לא קיימת בפרח עצמו. כאשר הפרח ייפתח (בניגוד למה שמקובל לחשוב), התופעה של ה"מעקב" אחרי השמש תיפסק, והוא יפנה כל הזמן לכיוון מזרח.
11. חשבתם שנגמר? ממש לא… הפריחה היא רק ה"שיא" הראשון בחיי החמנייה. כעת יש להמתין מס' שבועות נוספים, עד שהפרח יתחיל להתייבש. לאט לאט עלי הכותרת והרפחים הקטנים ינשרו, ומתחתם תגלו את גרעיני החמניות המוכרים. זה הרגע שלכם להוכיח שאם מסוגלים להתאפק ולהמתין… רק לאחר שהפרח יתייבש לגמרי, הגרעינים יהיו בשלים וראויים לאכילה.
12. מה עושים עם הגרעינים? איך קולים אותם? נדבר על כך בכתבות הבאות בע"ה…

 

זרעי חמניות. צילום: https://commons.wikimedia.org/wiki/User:DaringDonna

הלכות כלאיים

כבר למדנו שהתורה אוסרת עלינו לזרוע בערבוביה מינים שונים של צמחי מאכל; עד כה עסקנו רק בגידול ירקות, שבהם המרחק בין ירק לירק צריך להיות רק 15 ס"מ, וזה די פשוט. אך היום (לראשונה) לא עסקנו בגידול ירקות  אלא בגידול קטניות (כל צמח שמקובל לאכול בעיקר את הזרעים שלו נקרא קטנית), ובקטניות המרחק הנדרש בין מין למין אחר הוא 60 ס"מ לפחות, ולפעמים גם יותר מכך!

הלכות כלאיים הם הלכות קשות ומורכבות, ומשתנות במצבים שונים, ולא נוכל להסביר הכל במסגרת של כתבה בעיתון. אז איך נדע אם המרחק הדרוש הוא 60 ס"מ או הרבה יותר מכך? נציע כאן שלושה כללים, שאם תשמרו עליהם – לא יהיה לכם חשש כלאיים בוודאות:

• יש לזרוע רק שורה בודדת של חמניות (השורה יכולה להיות אפילו באורך קילומטר, אבל רק שורה אחת)!
• יש להרחיק 60 ס"מ בין החמניות לבין כל ירק או תבלין אחר (אפילו אם הם בתוך עציץ).
• יש לגדל רק סוג אחד של קטנית בגינה במקביל (למשל לא לגדל חמניה ושעועית יחד); אם ברצונכם לגדל שני סוגים של קטניות במקביל, עליכם לשאול רב כיצד לעשות זאת.

כמובן שאם אתם לא מגדלים שום דבר חוץ מחמניות, אפשר לזרוע כמה שורות שרוצים…

 

שיהיה לכם בהצמחה!
אבישי וצוות לשומרה