לקראת חג השבועות,
זמן הבשלת החיטה
והקרבת קרבן “שתי הלחם”,
אני חייב לספר לכם
על שתי התמונות האלה:
התמונה הראשונה
היא לכאורה תמונה “רגילה”
של קציר חיטה תעשייתי.
האמת היא, שקציר חיטה
גם בשנים רגילות ושגרתיות
הוא תמיד עניין מרגש.
גם דוד המלך ע”ה התרגש ממנו:
“הלוך ילך ובכה
נושא משך הזרע
בוא יבוא ברינה
נושא אלומותיו”…
אבל התמונה הזו צולמה
בשנת התשפ”ג, מיד לאחר שבת הארץ,
שנה שלמה שבה לא קצרו חיטה,
ולכן התמונה הזו,
של יבול השנה השמינית,
מרגשת במיוחד.
בתמונה השניה
רואים יהודי לא צעיר
עוסק בקציר ידני של חיטה,
לאט לאט, חיטה אחרי חיטה.
בזמן שאתם מתכוננים לחג השבועות הקרוב,
היהודי הזה כבר נמצא ‘ראשו ורובו’
בחג הפסח של השנה הבאה
בכוונות וייחודים בקציר חיטה
לצורך מצת מצווה…